עיקרון 03 - מקוריות ועניין



Image and artwork by the gifted calligrapher Michel D'anastasio. See full details below.
Hebrew Caligraphy by Michel D'anastasio

אחד האתגרים בכתיבה, הוא למצוא דרך חדשה ורעננה להביע רעיון: לבחור מילים לא צפויות שתארנה את הנושא באור חדש, מבנה תחבירי מיוחד שידגיש את המשמעות או דימוי חזותי רענן שימחיש את הרעיון. 

כותבים רבים אינם עושים כך ולכן הכתיבה שלהם סתמית ועמוסה במילים ריקות, בביטויים שחוקים ובקלישאות. זוהי כתיבה חפוזה, ללא תשומת לב, שקל לכתוב וקל גם לקרוא, אבל שאינה מענגת את הקורא ואינה מותירה בו חותם.


כדי להתעלות מעל רמה כזאת ולכתוב טוב, עלינו לכבד את המילים ולבדוק מהי משמעותן המדויקת. השפה העברית היא שפה עתיקה ועשירה, ורובנו משתמשים רק בחלק קטן מהמילים והביטויים הרבים שבה. אולי לא כדאי לבחור מילים שהקורא הממוצע לא יבין, אבל בהחלט מומלץ לבחור כאלו שהכותב הממוצע ממעט להשתמש בהן בהקשר דומה. עלינו לשחק עם המילים, לנסות להחליף מילה במילה ולבדוק את משמעותן ואת השפעתן על המשפט. גם לצורך משימה זו כדאי להיעזר במילון ובאגרון (תזאורוס).

כדי להביע רעיון בדרך חדשה, אנחנו יכולים גם ליצור דימויים והשְׁאָלות (מטאפורות). כאשר שמואל הנגיד כותב: "מת אב ומת אלול, ומת חומם." או כאשר נתן אלתרמן שואל: "אמרי מדוע את מעוף ורעד רב כמו ציפור בחדר בחפשהּ אשנב?" הם מביעים רעיון באופן שאיש לא הביע לפניהם.

ההשאלה היא רעננה ועשירה, משום שהיא משדכת ביטויים משני עולמות תוכן שאינם קשורים ומצליחה ליצור ביניהם חיבור רעיוני או אסוציאטיבי. החיבור הזה נותן להם משמעות חדשה וגורם לקורא לראות אותם בעיניים חדשות. למשל, החיבור שאלתרמן עושה בין בתו החרדה לבין המעוף המבוהל של ציפור לכודה.

ישנן גם הַשְׁאָלות מסוג אחר, הפוך. אלו הַשְׁאָלות שכבר השתמשו בהן לפנינו והרבה, והשימוש הרב הזה, הפך אותן לשחוקות.

הַשְׁאָלות שחוקות נחלקות לשני סוגים: סוג אחד, הן הַשְׁאָלות שחוקות שהפכו למטבעות לשון – צירופי מילים מוכרים ומקובלים כל כך, שהקורא כלל לא שם לב לכך שמדובר בהַשְׁאָלה. למשל: ראש ההר, יד הגורל, לב ים, עצם העניין (יש שמכנים אותן: מטאפורות מתות). אנחנו יכולים להשתמש במטבעות לשון כאלו ללא חשש בכתיבה. אין בהן כל נזק. עם זאת, הן לא יתרמו לכתיבה כמו הַשְׁאָלה מקורית ורעננה, כי הן שגורות כל כך. הן לא תגרומנה לקורא לראות כל תמונה חדשה לנגד עיניו. למשל: מטבע הלשון "יד הגורל" גורמת לנו מיד לדמיין גורל, אבל אינה מעלה בדמיוננו תמונה של יד. לעומתה, הביטוי "גיליוטינת הגורל" יגרום לנו לדמיין גם גורל וגם גיליוטינה, והחיבור ביניהם ייצור תמונה חדשה ומשמעות חדשה.

לעומת ההשאלות שהפכו למטבעות לשון, יש סוג אחר של הַשְׁאָלות ודימויים שְחוּקים מהם יש להימנע בכתיבה. אלו נשחקו כל כך, עד שהפכו לקלישאות. הן עדיין מעלות תמונה בדמיונו של הקורא, אבל הוא כבר ראה תמונה זאת שוב ושוב, עד שזו הפכה בעיניו לנלעגת. למשל: שקיעה אדומה כדם, מרבד של פרחים, כסומא באפלה, השקט שלפני הסערה, השמים הם הגבול, עליית מדרגה, שירת הברבור, יפה כמו פרח, אפשר היה לחתוך את המתח בסכין ועוד. אי אפשר לפסול ביטויים כאלה באופן גורף, אבל כדאי להיזהר לא להרבות בהם, כדי לא להפוך את הכתיבה שלנו לאוסף של קלישאות כאלה.

קלישאות אינן נפוצות רק בתחום ההשאלות והדימויים. גם ביטויים רבים הפכו כבר לקלישאות ורצוי להימנע מהם בכתיבה: לא יודע אם לצחוק או לבכות, בדקה התשעים, בימים טרופים אלה, ויפה שעה אחת קודם, בשורה התחתונה, יפי הבלורית והתואר, עיר החטאים, באושר ובעושר ועוד.
קלישאות עלולות לגרום נזק לכתיבה שלנו – להפוך אותה למגוחכת בעיני הקוראים. ג'ורג' אורוול מציע כלל לגבי הַשְׁאָלות שחוקות: לעולם אל תשתמש בהשאלה שראית קודם לכן מופיעה בדפוס. יתכן שאורוול מגזים, אך העיקרון שהוא מתווה נכון בבסיסו. אני ממליץ לכל כותב לעשות מאמץ לצמצם את השימוש בהן (כל עוד לא נימנע מהן "בכל מחיר").




רוצים לקרוא את המשך המדריך?
מלאו פרטים בטופס שלהלן. אנא ציינו בשדה תחומי עניין שאתם מעוניינים להתעדכן במדריך לכתיבת סגנון, ואנחנו ניצור אתכם קשר כשהפרקים יתפרסמו.

כתיבת פרוזה עברית - צור קשר





חדש! איך כותבים סיפור: מדריך לכתיבת פרוזה - כעת גם בדפוס!


איך כותבים סיפור - מדריך כתיבה יוצרת וכתיבת פרוזה





The beautiful and inspiring art above is the work of the gifted calligrapher Michel D'anastasio.


עריכה לשונית בידי נ. ב. נשים בדפוס
Comments