פרק 07 - תגובת הקורא לדמויות

"כתוב על אנשים, ולא על שום דבר אחר. 
הקהל רוצה סיפורים, לא הרצאות." 

וויליאם נובל, מצטט את העורך הספרותי הראשון שלו 


כאמור קודם, תפקיד העלילה הוא לעורר בקורא תגובה רגשית, והיא עושה זאת בראש ובראשונה באמצעות הצגת מאורעות רבי-משמעות בחיי הדמויות. כמובן, שבמאורעות כשלעצמם לא גלומה משמעות. המשמעות נובעת מנקודת המבט, כלומר, מהאופן שבו המאורעות משפיעים על דמויות בסיפור. מכאן נובע תפקיד הדמויות בסיפור: לגרום לקוראים להזדהות עם מטרותיהן או להתנגד להן, ודרך כך להעניק משמעות למאורעות העלילה. תפקיד זה משלים לתפקיד העלילה: לעורר בקורא תגובה רגשית.

הקוראים הם בני אדם, ולכן יותר מכל דבר אחר, מרגשים אותם בני אדם אחרים. זוהי הסיבה שבדרך כלל, הדמויות שורדות בזיכרונו של הקורא הרבה אחרי שפרטי העלילה כבר נשכחו.

לכן, במרכזו של סיפור יעמדו כמעט תמיד דמויות אנושיות (או מואנשות). דמויות אלו יהיו מוקד ההתייחסות של הקורא בסיפור. הקורא יבחן את מאורעות העלילה דרך נקודת המבט שלהן, ויגיב רגשית לאופן בו מאורעות העלילה משפיעים עליהן.




חדש! איך כותבים סיפור: מדריך לכתיבת פרוזה - כעת גם בדפוס!


איך כותבים סיפור - מדריך כתיבה יוצרת וכתיבת פרוזה




כמובן שהקורא לא יחוש תגובה רגשית כזו לדמות שהוא אדיש כלפיה. תפקידנו כסופרים לגרום לכך שלקורא יהיה אכפת מה קורה לדמויות. לצורך כך, צריכים להתקיים שני תנאים:

האחד, שהדמות (או מעשיה של הדמות) יהיו מעניינים בעיניו. לשם כך עלינו ללמוד כיצד להפוך דמות למעניינת.

האחר, שהוא יפתח כלפי הדמות גישה: יחפוץ בהצלחתה או לחלופין ייחל לכישלונה. לשם כך, עלינו ללמוד כיצד לגרום לקורא לגבש עמדה כלפי הדמויות.