פרק 02 - מהי כתיבה טובה?


"מבטך צריך להיות ממוקד תמיד בקורא.
 זוהי, בפני עצמה, כל טכניקת הכתיבה."

סופר, משורר, מבקר ועורך ספרות אנגלי, 1873-1939.



כקוראים, אנחנו מגבשים חוות דעת על הספרים שקראנו: זה ספר טוב, אבל הספר ההוא פחות טוב. מהספר הזה נהניתי, אבל מאחֵר לא. כאשר אנחנו אומרים על ספר שקראנו שהוא 'טוב', לְמָה אנחנו מתכוונים? ואם ספר מסוים 'טוב' בעינינו לקריאה – האם זהו גם היעד של תהליך הכתיבה או שזו צריכה להיענות לסטנדרטים אחרים, שחלים על סופרים, אבל אינם קשורים לקוראים?

בהיבט הזה, כתיבה דומה במקצת לבישול. איש לא יעמול במטבח במשך שעות, יבשל ארוחת פאר ואז ישליך את כל האוכל שהכין לפח האשפה מבלי שאף אחד יטעם ממנו. גם מי שנהנה מאוד ממלאכת הבישול, לא ינהג כך, כי בישול מאבד את טעמו (תרתי משמע) אם אין לו סועדים. בדומה, מאבדת כתיבה את משמעותה אם אין לה קוראים.

מכאן נובע הצורך הפנימי של כל סופר להוציא לאור (ישנם רק סופרים בודדים, שאינם כותבים על מנת שיצירתם תיקרא ושחשים בנוח לכתוב רק עבור המגירה.) אין זה רק כדי להצליח כלכלית, לקבל אישור חיצוני לאיכות הכתיבה או לזכות בפרסום ובתהילה. סופרים מעוניינים בראש ובראשונה להוציא לאור, כי מה שנכתב מוכרח להיקרא כדי לממש את ייעודו.


בהתאם, על כל יצירה ספרותית להיכתב מתוך הבנה שעצם יעודה להיקרא. ארנסט המינגווי כותב: "כל הספרים הטובים דומים בכך [...] שאחרי שסיימת לקרוא ספר כזה, אתה חש שכל זה קרה לך ושייך לך: הטוב והרע, התרוממות הרוח, החרטה והצער, האנשים, המקומות ומזג האוויר. אם הגעת לכדי כך שאתה יכול לתת את זה לאנשים – אז אתה סופר." המינגווי סבור שתפקיד הסופר, עצם מהותו, הוא לספק לקוראים חוויה מתוך הקריאה. כלומר, שהקורא הוא אמת המידה שקובעת עד כמה סיפור הוא טוב.

 

על מנת שנוכל לכוון את כתיבתנו לקוראים, עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות:


2. מהן מטרותיו של הקורא בקריאה, או בקיצור: מדוע הקורא קורא? 


חדש! איך כותבים סיפור: מדריך לכתיבת פרוזה - כעת גם בדפוס!


איך כותבים סיפור - מדריך כתיבה יוצרת וכתיבת פרוזה



עריכה לשונית בידי נ. ב. נשים בדפוס