מאמרים‏ > ‏

איך אדע אם יש לי מספיק כישרון כדי להיות סופר?

נשלח 4 באוג׳ 2012, 7:28 על ידי Ori Sharon   [ עודכן 30 באוק׳ 2013, 8:32 על ידי Ido Peretz ]

רבים מאיתנו שואלים את עצמם אם יש לנו כישרון לכתיבה, כלומר : אם נתמיד, נלמד ונכתוב – האם  נהפוך להיות סופרים גדולים? 

  Image courtesy of David Castillo Dominici at FreeDigitalPhotos.net                                

זוהי שאלה שאיש אינו יכול לענות עליה. ניתן להעריך אך ורק כמה טוב אנחנו כותבים עכשיו. הכישרון המלא שלנו חבוי ולא ניתן להעריך מהו ועד כמה ימומש כל עוד לא רכשנו מיומנות בכתיבה באמצעות קריאה, כתיבה וביקורת מרובות. זאת, משום שאנשים שמצליחים בסיפור ובכתיבה, אינם דווקא כאלה שנולדו עם כישרון כתיבה מובחן. אלה אנשים שתרגלו וצעדו בשבילי הכתיבה, התמידו בכך זמן רב והשקיעו יותר מאמץ מאחרים, עד שכשרון הכתיבה החבוי שלהם מגיע לכדי מימוש.

"נהגתי לומר", מספרת הסופרת ג'נט בארוויי, "ש'כמובן, אי אפשר ללמד כישרון', אבל כעת אני פחות בטוחה מה זה כישרון. כתיבה טובה נובעת מהיכולת לחבר את העושר הפנימי שלכולנו יש – לכולנו – עם מבנה השפה. ללמד כתיבה יוצרת, משמעו לסייע לתלמיד ליצור את החיבור הזה דרך הסיפור".

לכן, גם אם כישרון הוא תכונה חמקמקה וקשה להגדרה ולזיהוי, ניתן לפרט מספר כישורים ונטיות הדרושות למלאכת הכתיבה. כמובן שאיננו חייבים להיות מצוינים בכל אחד מהתחומים האלה כדי להיות סופרים, ורבים הצליחו, למרות שהחזיקו רק בחלק מהיכולות והתכונות שלהלן. למעשה, קשה לדמיין אדם מוצלח עד כדי כך שהוא מחזיק בכל המעלות האלה גם יחד. גם אם אנחנו מרגישים חלשים באחדים מביניהם, על כל אחד מהם ניתן לעבוד ולהשתנות, כמפורט להלן: 


1. עבודה קשה

בספרו 'On Writing', מספר וויליאם זינסר איך הוזמן פעם להרצות על כתיבה בפני קהל סטודנטים וכשהגיע, גילה שהוא אחד משני כותבים שהוזמנו לדבר על התחום ושהם יענו על שאלות בפאנל. ככל שהפאנל התקדם, התברר שהוא והדובר השני עונים תשובות הפוכות לחלוטין על השאלות שנשאלו: בעוד שהדובר האחר טען שכתיבה היא קלה ומהנה, שהמילים זורמות מעצמן ושהוא אינו טורח לערוך אותן, סיפר זינסר מניסיונו שכתיבה היא מלאכה קשה, בודדה ומייסרת, שהוא נאבק עם כל מילה בכתיבה ובעריכה ושהוא דבק במשמעת כתיבה גם בימים בהם  זו אינה באה מעצמה. בתום הפאנל, שוחחו שני הדוברים ביניהם וסיפרו זה לזה איך כל אחד מהם הופתע מדברי רעהו. זינסר הסיק מכך שאין דרך אחת לכתוב ואין חוויה אחת בלבד של כתיבה שמשותפת לכל הכותבים וכי כל אחד צריך לדבוק בשיטות הכתיבה שעובדות עבורו.

גם אם הדבר אינו נכון עבור כל הכותבים, הרי שכאשר שואלים סופרים מה, לדעתם, נדרש כדי לכתוב, הם  מציינים את הנכונות לעבוד קשה, יותר מאשר כל תכונה או יכולת אחרת. "סופר הוא אדם שעבורו כתיבה היא משימה קשה יותר מאשר עבור אנשים אחרים" , כתב תומאס מאן ב'מאמרים של שלושה עשורים' ; "רק גאונות מתחילה לכתוב יצירת מופת" , כתב גו'זף ז'וברט, "ורק עבודה קשה מסיימת אותה" ; "כתיבה היא בחציה מתת-אל ובחציה עבודה קשה", כתב מארק טרדיניק , "וניתן לפצות על חוסר באחד בעזרת עודף באחר"; "המתכון האמיתי להצלחה בכתיבה", כתב ג'רום לורנס, "הוא שעליך לקום בשעה מוקדמת מאוד באחד הבקרים, לפני חמש שנים"; "בעוד שנה תצטער שלא התחלת היום", כתבה קארן למב. 

2. להט לכתוב

נדרשת משמעת עצמית חזקה כדי לשבת יום אחרי יום או לילה אחרי לילה ולכתוב. מעבר לעבודה הקשה, מדברים סופרים (ובדומה להם גם אמנים אחרים) על הצורך בשגרה קבועה שתסייע להם לא להשתמט מהמלאכה במטרה ליצור בשעות קבועות ולמשך זמן קבוע מראש. סופרים רבים מדי התחילו במלאכת הכתיבה וזנחו אותה כי לא היה בהם להט חזק מספיק כדי להמשיך או, כפי שניסח זאת הארלן אליסון: "כל אחד יכול להפוך לסופר. מה שמסובך,זה להישאר סופר".

בעיני סופרים רבים, צריכה שגרת הכתיבה להתקיים בלי קשר למצב הרוח או להשראה שיש להם באותו רגע. "אני כותב כאשר יש לי השראה", כתב פיטר דהווריס, "ואני דואג לכך שתהיה לי השראה בכל בוקר בשעה תשע"; "השראה היא נפלאה כאשר היא קורית", כתב לאונרד ס. ברנשטיין, "אבל האמן צריך לפתח גישה גם עבור שאר הזמן. אחרת, ההמתנה פשוט ארוכה מדי".

עם זאת, לאף סופר לא כדאי לכתוב כאשר אין הוא  נהנה מעצם הכתיבה ואיננו נלהב או מעורב רגשית במה שהוא כותב, כי חוסר הרגש יורגש בכתיבה. "כאשר הכתיבה משעממת אותך – עצור", ממליץ מארק טרדיניק בעניין זה. 


3. להט לחיים

ככלל, הנטייה לחוות דברים בעוצמה רגשית, מסייעת לכתוב כתיבה שיש בה תשוקה ולהט או, כפי שניסח זאת אלן גורגנוס: "סיפורים קורים רק לאנשים שיודעים איך לספר אותם". זהו הכישרון הסיפורי: היכולת להפיק מתוך מאורעות החיים חוויה עוצמתית, חדה ובעלת משמעות יותר מאירועי היומיום. היכולת להפיק דרמה וסערת רגשות מתוך מאורעות סתמים.

אם אתה אדם בעל רגשות לא עוצמתיים – עליך ללמוד להעצים את הרגש בכתיבה ולפתח בתוכך עניין אמיתי בסיפור ובדמויות. "כתוב משהו שאתה באמת מאמין בו", ממליץ לאחוס אגרי בספרו 'אמנות הכתיבה הדרמטית'. "למען השם, אל תמהר. שחק עם כתב היד שלך, תיהנה. התבונן איך הדמויות שלך מתפתחות ... ותגלה שגם שיפרת את סיכוייך למכור אותו." 


4. שליטה במילים

לצד הכישרון הסיפורי, יהיה עלינו לפתח כישרון נוסף, הכישרון הספרותי: היכולת להמיר שפה פשוטה לצורת תקשורת גבוהה יותר ובעלת יכולת הבעה רבה יותר, שמתארת בצורה חיה, חדה וחכמה את העולם ואת האנשים שמאכלסים אותו. היכולת לתאר במילים כל מה שאנחנו חפצים: רגש, מראה, תחושה, ולגרום לקורא לחוות אותם באותו אופן בו אנחנו חווים אותם. 


5. עומק רגשי

כמובן שלא כל סוג של כתיבה דורש הבנה והעמקה רגשית, אבל יותר ויותר קוראים מצפים כיום למצוא מידה מסוימת של עומק רגשי אפילו בסיפורי פעולה. כדי לכתוב דמויות עמוקות ומורכבות שמונעות גם על ידי רגשות ודחפים ושומרות על אמינות, עלינו להיות בעלי הבנה רגשית מעמיקה. אנחנו צריכים לדעת להעלות בעיני רוחנו כל אחת מהדמויות שלנו בכל אחד מהמצבים בהם אנחנו מציבים אותה ולדמיין כיצד היא תרגיש ותתנהג.

יש לנו שתי בארות לשאוב מהן תובנות כאלה: האחת, היא האנשים סביבנו – ככל שניטיב להתבונן בהם ולהבין אותם, כך נעשיר את אוצר החוויות הרגשיות מתוכו נוכל לדלות את הרגש והתגובה האמיתיים ביותר בכל מצב. האחרת, והעמוקה יותר, היא אנחנו עצמנו. ככל שנהיה מחוברים יותר לרגשות שלנו וככל שנצליח להיות כנים יותר עם עצמנו לגבי רגשותינו, כך נעמיק את הבנתנו הרגשית ונעשיר את יכולתנו הספרותית. בסופו של דבר – כל רגש שנכתוב,נובע בבסיסו  מתוכנו. 

6. זיכרון חזותי, חושי ורגשי

כתיבה היא ביסודה אמנות חווייתית וכדי להעביר את הקורא מקריאה לחוויה, היא משתמשת בהמחשות: בתמונות, צבעים, קולות, ריחות, טעמים, תחושות ורגשות. אנשים שלומדים ציור, מופתעים לפעמים לגלות שכישרון הציור טמון לא רק בקשר בין העין לבין היד, אלא גם בקשר בין העין לבין הזיכרון החושי – עד כמה הם זוכרים את מה שהם רואים כדי לצייר אותו אחר כך מזיכרונם. הדבר דומה גם בכתיבה, אולי משום שכתיבה טובה היא בעצם תמונה במילים. ככל שנוכל להעלות בזיכרוננו יותר מחוויות העבר שלנו ובצורה מוחשית ככל האפשר, כך תהיה הכתיבה שלנו עשירה וחווייתית יותר.


7. חוש מידה וחוש אסתטי

כל אמנות נמדדת בסופו של דבר במינונים: האם הרחבנו מדי בתיאור או שחלילה לא תיארנו מספיק? האם, כדי להגיד משהו, נדרש משפט או שמספיקה מילה? אולי יש דברים מסוימים שבכלל אין צורך להסביר והם מובנים מעצמם, לעומת אחרים שמוזכרים, אבל לא הובנו די צורכם? האם המשפט שלפנינו יפה יותר בסדר מילים כזה או אחר? לכן, אחת התכונות החשובות לסופר, היא חוש מידה וחוש אסתטי ויכולת להעביר אל הדף בדיוק את המילים הנכונות בסדר הנכון , בדיוק את החוויות והתמונות הנכונות בסדר הנכון. 


8. האומץ להתחיל לכתוב. הנחישות להמשיך לכתוב.

בכל רגע נתון,  יהיו לנו תמיד יותר סיבות שלא לכתוב מאשר לכתוב. אף פעם אין לנו זמן: אולי נכתוב כשיסתיים הפרויקט בעבודה. כשנקבל את הקידום. כשהילדים יגדלו ויעזבו את הבית. אין לנו איפה לכתוב: אולי היינו כותבים, אם היה לנו חדר עבודה להסתגר בתוכו. ואנחנו לא מספיק מוכשרים. ולאף אחד ממילא לא אכפת מה אנחנו כותבים. והסיכוי שהספר יצליח הוא אפסי. ובכלל, הסיכוי להרוויח מזה כסף הוא עוד יותר אפסי. כתיבה היא עיסוק לאנשים בודדים שמביא בדידות. הכתיבה רק תאמלל אותנו. וכן הלאה וכן הלאה.

"רובנו יורדים לקבר כאשר המוסיקה שלנו עדיין בתוכנו", אמר פעם אוליבר וונדל הולמס. הסיבות לכך הן בדיוק  אלה שמנינו כאן. מי שרוצה לכתוב, חייב לפנות לו זמן לכתיבה, גם אם מדובר רק במעט ממנו. הוא חייב לכתוב במרחב שעומד לרשותו, גם אם מדובר במקום  שאין בו פרטיות מלאה. הוא חייב להתעלם מרגשות שליליים, משום שהם תמיד תירוץ ואף פעם לא סיבה מוצדקת.

אבל, האם גם חוסר כישרון הוא תירוץ? בודאי. "למרות שגאונים זכו לכישורי חשיבה יוצאי דופן בתחום בו הם מצטיינים", מסביר לאחוס אגרי, "לרבים מהם מעולם לא ניתנה ההזדמנות לעסוק במה שהם מצטיינים בו. גאונים רבים הם גאונים רק בתחום אחד, ובסביבה אחרת אין להם שום סיכוי להתפתח ולפרוץ. דג מחוץ למים, הוא דג מת וגאון שאיננו עוסק בתחומו, הוא לעתים קרובות אדם פשוט". כלומר, לעולם לא תדעו עד שתנסו, עד שתנסו באמת ולאורך זמן.

וזוהי גם "קללת" הכותבים: הצורך לממש את עצמם באמצעות הכתיבה. הידיעה המתמדת שהם היו יכולים לכתוב אם רק היו מקדישים לכך את הזמן ואת המאמץ. זוהי הסיבה שעלינו לגייס את האומץ להתחיל לכתוב ואחר כך לשנס מותניים ולהמשיך לכתוב למרות כל הקשיים והאכזבות. "זהו האושר האמיתי בחיים", טען פעם ג'ורג' ברנרד שאו. "להעמיד את עצמך לרשות מטרה שאתה מזהה כמטרה נעלה; להפוך לאחד מאיתני הטבע, במקום להיות גוש קטן של אנוכיות ותחלואים, מתלונן על כך שהעולם איננו נרתם כולו למטרה של להפוך אותך למאושר". 




רוצים להכיר את תורת הכתיבה יותר לעומק ולהתנסות ביישומה? 
הצטרפו לאחת מסדנאות הכתיבה שלנו, קבלו שירותי ליווי ועריכה ספרותית לטקסט שאתם עובדים עליו או עקבו אחרינו בפייסבוק.






עריכה לשונית בידי נ. ב. נשים בדפוס

Comments